דחייה­ רגש שכולנו חייבים לשים לב מתי אנחנו משתמשים בו למול ילדינו

רגישות לדחייה זאת בעיה נפוצה בקרב כולנו,
אצל ילדים זה מתבטא הרבה פעמים בהתנהגות אימפולסיבית, תוקפנית ומסתגרת,
הילד לרוב מקבל מהוריו עונש,
הבית הופך לזירת מלחמה ובעצם למקום שמאוד לא כיף להיות בו, בבית הספר זה
מתבטא בילד שמקבל הרבה עונשים מהמורה/ גננת, בהתחלה הילדים מאוד אוהבים
את הנוכחות שלו,
אבל אז קורה משהו שגורם לו להרוס הכל והילדים מתחילים לפחד ממנו ופשוט להימנע
מקירבתו ולכן הוא נותר בודד ו"חסר חברים."
דחייה זאת תחושה מאוד קשה, של כאב אמיתי, כאב פיזי בגוף, מחקרים הוכיחו
שכשאנחנו חווים תחושת דחייה,
החלק במוח שמופעל זהו בדיוק אותו החלק שמופעל כאשר אנחנו מרגישים כאב פיזי,
זאת אומרת דחייה=כאב נפשי ופיזי
תחשבו כמה קשה לילד להכיל רגש כזה .
יש ילדים שפחות רגישים לדחייה ובגלל זה התגובות שלהם שונות, אבל יש ילדים שכל
כך רגישים לכך,
שהם רק מחכים לדבר הקטן שיקרה ואז הם פשוט "שוברים את הכלים" או מסתגרים
בעצמם ובכך מוכיחים לעצמם שהדחיה היא באמת נכונה .
מה יכול לגרום לילד להרגיש דחייה ?
עונשים, שימוש רב במילה "לא", משפטי שלילה, פוקוס על החסר, ילדים שלא רוצים
לשחק איתו, כישלון במשחק, חוקים שהוא ממציא ולא מקבלים.
הדרך שלכם ההורים לעזור לאותו ילד, זה קודם כל בכך שהבית יהפוך להיות העוגן
שלו,
המקום שבו הוא מרגיש שיש לו ערך גבוה,
בדרך כלל אותם ילדים מרגישים חסרי ערך לחלוטין.
אז איך ניתן לעזור לילד ?
להפסיק להשתמש ב"לא" או במשפטי שלילה
ולהתחיל להעביר את המסר בצורה חיובית­ "אני לא יכול לשחק איתך עכשיו"/ "אני
מאוד רוצה לשחק איתך עכשיו, תן לי לסיים כאן משהו ואני אגיע."
ביטול עונשים­ הבעיה שנגרמת היא שאותם ילדים לרוב מקבלים עונש על בסיס יום
יומי,
העונש רק מחזק אצלם את הדחייה ולא באמת מלמד אותם את הלקח והראיה לכך היא
שהם חוזרים על אותו הדבר עוד יום ועוד יום, מסתתר כאן רגש עמוק יותר שצריך
לטפל בו וזה הרגשת הדחיה, לכן עליכם לפעול בדיוק הפוך,
במקום לתת עונשים ולשים את הפוקוס על הרע "מגיע לי שידחו אותי", להתחיל לשבח
דברים חיוביים שהילד עושה,
להעצים את הילד ולומר לו הרבה שאתם מאמינים בו,
לשבח כל דבר הכי קטן שהוא עושה

ק ע ק ע ע ע ,
דברים חיוביים שהילד עושה,
להעצים את הילד ולומר לו הרבה שאתם מאמינים בו,
לשבח כל דבר הכי קטן שהוא עושה
ולהעצים אותו בצורה משמעותית .
חיפוש אחר חוזקות­ הפוקוס שלכם צריך להיות על מה שיש לילד שלכם ולא על מה
שאין, על מה הוא כן עושה ולא מה הוא לא עושה, אם הילד שלכם אוהב לבנות דברים
תשקיעו בחיפוש אחר משחקים מהסוג הזה .
שבחו ניסיון ומאמץ ולא תוצאה­ תעודדו את הילד שלכם לנסות, שבחו אותו על
עצם המאמץ גם אם לא הצליח, גם אם הילד לא סיים את המשחק, הוא ניסה והתאמץ,
זה מה שחשוב .
הוצאת אנרגיית הכעס על משהו שאינו מהווה פגיעה­ לעשות עם הילד רשימה של
דברים שבעת כעס הוא יוכל לבחור ולהוציא דרכם את האנרגיות השליליות של הכעס­
ניפוח בלון, הוצאת אוויר דרך הקש, אגרוף, קפיצות, ריצה, ללכת לחדר, לצאת לנשום
אוויר ועוד, אפשר לבנות יחד "קופסת רעיונות להתמודדות עם הכעס ."
דבר חשוב מאוד הוא נושא השיקוף ­
לשקף לילד שאתם מבינים מה הוא חווה ודגש על כך שאתם כאן בשבילו­
"אני מבין שאתה כועס, כשכועסים זה מרגיש כאילו בא לנו להרוס הכל, זאת הרגשה
לא נעימה, איפה אתה מרגיש את זה? ההרגשה הזאת תחלוף מבלי לפגוע באף אחד אם
יודעים להוציא אותה בדרך נכונה, אני כאן בשבילך, מה אני יכול לעשות כדי לגרום לך
להרגיש טוב יותר מה? יכול לעזור לך?
שימו לב וקחו אחריות למה שיוצא לנו מהפה, לא סתם אומרים
שהחיים והמוות ביד הלשון,
בהצלחה לכם !
נשיקות ,
רותם