fbpx
אימון רגשי לילד

מודל לחיקוי

ילדינו הם שילובים ייחודים של תכונות אישיות, חוויות, הבנות ועליהם לעבור בעצמם את המסע שלהם בחיים האלה..

כשהייתי בת 24 נרשמתי לקורס הנחיית קבוצות להורים במכון אדלר, 

קורס שמלמד את כל התיאוריה של אדלר, ומלמד כיצד להנחות הורים להורות טובה יותר, מודעת יותר ומעוררת השראה.

הייתי רווקה וללא ילדים, אבל עדיין היה בי רצון עז ללמוד מה זה הורות עוד בטרם הגעתי לשלב זה בחיי.

הלמידה הזו מהמקום של ה"ילדה" בקורס, נתנה לי ולקבוצה כולה המון תובנות אחרות של ההורות אבל מהמקום ה"ילדי"…

האם עברה בכם המחשבה שהתפקיד הזה של להיות "הורה" כפי שתמיד דמיינו לעצמנו  -רחוק מהדמיון?

התפקיד שלנו הוא להיות ההורה שילדנו זקוקים לו תוך כדי התחשבות בייחודיות של הילד ובקבלתו כפי שהוא.

הורים רבים שאני פוגשת במסגרת עבודתי כמאמנת מלקים את עצמם וכועסים על עצמם בנוגע לאופן שבו הם מגדלים את ילדיהם, הם מרגישים שילדיהם "לא מספיק" מאושרים, רגישים, ידידותיים, שאפתנים, ספורטיביים… 

נראה כי אנחנו שוכחים שילד הוא לא "מכונה" שאפשר לתקן או לתכנת…

ילדינו הם שילובים ייחודים של תכונות אישיות, חוויות, הבנות ועליהם לעבור בעצמם את המסע שלהם בחיים האלה..

ההנאות הנפלאות שבתהליך ההורות יכולות להאפיל על כל החסרונות.

כשהזוגיות הופכת ברגע למשפחה עם כל האחריות, הלחץ הכספי, המחסור בשעות שינה והחוסר ביטחון בהורות, לעיתים נראה כי ההורים אינם מסוגלים להתגבר על ההלם ש"עוללה" ההורות לחייהם.

קל מאוד להיכנס לאומללות בעקבות השינויים שמביאה ההורות.

יש אמרה שלפיה רק כשאנחנו נעשים הורים אנחנו מעריכים את הורינו באמת ובתמים.

בהורות אין רשימה אחת לגידול ילדים שהיא הנכונה ויש בה כללי זהב לפעולה, אלא מגוון דרכים וקווי יסוד שכדאי לפעול לפיהם ע"מ לטפח את ילדינו ולוודא שיקבלו את הטיפול האופטימלי.

למה אנחנו זקוקים ע"מ לגדל את ילדינו בדרך שלנו ולעזור להם לפרוח כמבוגרים שמסוגלים ליצור לעצמם חיים מוצלחים משלהם?

ספקו להם מודל לחיקוי
  • הילדים רואים, מתעדים, לומדים ומחקים את כל מה שמסביבם. סגנון ההורות שלנו משפיע עליהם במיוחד.
  • נהגו בכבוד לאחר – אל תדברו רעות על אחרים בנוכחות הילדים.
  • הקפידו שפיכם וליבכם יהיו שווין תמיד.
  • תנו לילדים לגלות את עצמם - אפשרו להם לגלות את התשוקות שלהם, החלומות, האמונות, האהבות והשאיפות שלהם.
  • עודדו אותם ליצירתיות ולדמיונות פרועים.
  • אפשרו להם להיות מרוגשים ולחוש ריגושים ותנו להם לפרוח.

אל תרסנו אותם את הייחודיות שלהם, ראו את הניצוץ הזה שיש להם בעיניים והעצימו אותו..

כשאתם מעודדים אותם לעסוק בתחביבים – היזהרו מלאלץ אותם לעשות זאת אלא עודדו אותם..

אל תדחקו בהם לקחת חלק בפעילויות רק משום שאנחנו עסקנו בהם כילדים או כי אנחנו מצטערים שלא עסקנו בהם כילדים..

זכרו שהחיים הם מסע של כל אחד למצוא את הדרך ואת הפתרונות שלנו בעצמנו.

עודדו אותם לפתור בעיות בעצמם,

תשאלו שאלות ותנו להם למצוא לבד את התשובות,

למדו אותם לדוג את הדגים ואל תגישו להם תמיד את הדגים לצלחת…

 

ולסיכום בימים טרופים אלו…

"אנחנו זקוקים לביטחון ולסבלנות כדי לגדל את ילדינו בדרכנו ולעזור להם לפרוח כמבוגרים שמסוגלים ליצור לעצמם חיים מוצלחים משלהם.."



לשיתוף הפוסט :

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
דילוג לתוכן